בדיקת א.א.ג בילדים

בדיקת א.א.ג בילדים כוללת בדיקה של  האף הפה והלע הצוואר והאוזניים. במקרים מסוימים ,בהם נדרש הדבר, גם את הגרון ואת הלע האפי והתחתון (אנדוסקופיה ).

הבדיקה השגרתית נעשת בישיבה מול הרופא .רוב הילדים הקטנים יותר מעדיפים שאחד ההורים יהיה בקרבתם או לשבת על ברכי אחד מהם . זה בסדר ואפילו רצוי . קרבת ההורה מעניקה ביטחון לילד .

 

אני מחלק את תגובת הילדים לשלוש  קבוצות  איפיון :

1. הרגועה

2. המתלבטת

3. החרדה

 

הילד הרגוע - מגיע מוכן לבדיקה , אפילו אוהב אותה  ומחכה לה . מבצע את כל מה שאבקש ממנו , בלי כל היסוס ..(יש ילדים כאלה ) .

 

הילד המתלבט - ההתלבטות של הילד נעה בין הסכמה לבדיקה לבין חרדה ממנה . בדיקה של ילד כזה היא האתגרית ביותר . אני מדמיין את הילד הולך על פסגת  הר מחודד , כאשר בכל רגע הוא יכול לגלוש  לצד אחד  (חרדה) או הצד השני (הסכמה מלאה) . במצב זה להורים ולי תפקיד מכריע בהחלטה הלא מודעת של הילד לאן הדברים יגלשו . תנועה חדה שלי , שימוש במכשיר מאיים,יכולה לחרוץ את גורל הבדיקה ולכן אני משתדל בתחילת הבדיקה להתקרב ברכות ובאיטיות , לשיר שיר , לומר כמה דברים נחמדים ולהתחיל בבדיקת הצוואר שהיא בדיקה המתבצעת ללא מכשירים . כמו כן בחלק מהמקרים אני מעדיף לצמצם את הבדיקה ולמנוע כאב  כדי לצבור אמון ולמצב את הילד בסטטוס של "הילד הרגוע " .בביקור הבא אשלים את הבדיקה ואז הילד יהיה פחות  מתלבט.

מההורים אני מבקש להמנע ממשפטים שאני מכנה אותם "משפטי דחיפה".למשל : "תכף תראה איזה בכי יהיה לך פה " או "הילד היסטרי "  או "תתכונן כי יהיה פה שמח , הוא בוכה הוא צועק הוא משתולל" או "הבאתי את האבא כדי שיחזיק אותו בכוח" .הילד שומע את המשפטים האלה מבין אותם היטב ונכנס לתפקיד שנדחף אליו . משפטים מסוג זה מזמינים את הילד אל החרדה . במקום משפטי הדחיפה ניתן להשמיע "משפטי החזקה"כגון  - "אתה גיבור , אני אוהבת אותך ,איזו הפתעה מחכה לך אחרי הבדיקה , בוא אני אחבק אותך " .

כמו כן רצוי שההורה שנחשב כמחזיק טוב יותר את הגבולות במשפחה ישתתף בבדיקה .

אני משתדל מאוד בזמן הבדיקה לאפשר לילד לשלוט עד כמה שניתן במה שמתרחש .למשל - מאפשר לו לבחור את ההורה שישב איתו , מאפשר לו להחליט איזו אוזן נבדוק קודם ,  לבצע את בדיקת הלע עם מקל או בלעדיו ובקיצור נותן לו תחושת שליטה .תחושה זו לרוב מספיקה לשם שינוי דרמטי בקשר שנוצר ומביאה את הילד למצב "רגוע" . 

 

הילד החרד - קבוצת הילדים הזאת נחלקת לשניים . הילדים שמתנהגים כמו בחרדה אבל הם לא , והילדים החרדים באמת . הילדיםהחרדים באמת - קשה מאוד להצליח להגיע אליהם ולהתגבר עליה במיוחד בפגישות הראשונות . אך עם הזמן הם מבינים שהבדיקה אינה מפחידה והם נרגעים . מעטים ממשיכים  ממש להתנגד לבדיקה . הילדים שמתנהגים "כאילו הם בחרדה" , ניתן להרגיע אותם ואני עושה זאת בדומה להתנהגות עם המתלבטים . צריך לזכור שבסופו של דבר הבדיקה צריכה להתבצע לטובתו של הילד ובמקרים מסוימים צריך לבצע אותה תוך כדי החזקה בכוח . כמובן שזה לא רצוי ולא מומלץ .