א.א.ג. ילדים

 

  1. תזמון - אין צורך להכין את הילד זמן רב מראש לניתוח . סביר להניח כי מרגע שנספר על הניתוח רמת החרדה שלו תעלה וחבל שזה ימשך זמן רב . כדאי לתכנן מראש את השלבים מתי מספרים איך מספרים ומה אומרים .

  2. בשלב ההסבר על סיבוכי הניתוח האפשריים, אין צורך שהילד יהיה נוכח . ההסבר לעיתים קשה לשמיעה לאדם מבוגר כל שכן לילד .

  3. שלב ההכנה : בטרם מספרים לילד שעליו לעבור ניתוח ובמידה והוא מסוגל להבין (על פי גילו ) , רצוי שיבין את הבעיה - למשל : אתה יודע שאתה לא נושם מהאף בלילה וזה מפריע לך לישון ואתה קם עייף ? או אתה זוכר שאתה מתלונן על הנזלת הקבועה ? אתה סובל מדלקות שקדים חוזרות , נכון שזה נורא לא  נעים לך ? וכן הלאה .

  4. שלב ההודעה: בשלב הזה מעמידים את הניתוח כפיתרון לבעיה - אנחנו רוצים לתקן את הבעיה ולכן צריך לעבור ניתוח , ניתוחון , פעולה וכו .. מספרים שהניתוח נעשה בהרדמה כללית כך שבעצם הילד ישן ולא מרגיש דבר .

  5. שלב ההטמעה : בשלב הזה ניתן לילד את כל המידע שהוא יכול ורוצה לקבל . חשוב להראות לו חדר ניתוח בתמונות ובסרטים (ברשת) , להכיר את הצוות שעובד בחדר ניתוח - מנתח מרדים אחיות , צורת הלבוש , תהליך ההרדמה, תהליך ההתאושושות . חשוב לציין בפני הילד כי  אחד ההורים מלווה אותו עד לרגע שהוא נרדם ומיד לאחר שהוא מתעורר.

  6. הכנה להרדמה - ילד לא אמור לחוות  כאב ולכן ניתוחי ילדים ברובם נעשים בהרדמה כללית . למרות הסטיגמה לגבי ההרדמה , זאת נחשבת בילדים ללא מחלות רקע או בעיות אנטומיות כפעולה בטוחה . ההרדמה מתחילה כאשר המרדים מקרב לפיו ואפו של הילד מסכה המזרימה בתחילה חמצן ואחכ גם חומרי הרדמה . לכן כדאי מאוד להסביר לילד על המסכה , ואם ניתן להראות לו מסכה דומה - מסכת אינהלציה למשל , ואפשר וכדאי שינסה לשים על עצמו מסכה כזאת (בהשגחה כמובן ! )  .

 

איך מכינים ילד  לניתוח:

הכנת ההורים:

השלב הראשון והחשוב בהכנת הילד לניתוח הינו הכנת ההורים .שנים של ניסיון כרופא המחליט על ניתוח בילדים וכאבא לילדים חיזקו בי  את ההבנה כי אחת ההחלטות הקשות המוטלות על הורים הינה ההחלטה להכניס את ילדם לחדר ניתוח. במקרים בהם מדובר בהצלת  חיים ההתלבטות פשוטה יחסית  וההחלטה הינה בידיו של הרופא. אולם כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי ( שאינו דחוף )  הסיפור שונה . ההתלבטות  יכולה להיות האם הניתוח נדרש בכלל  ואם כן מתי לבצעו , איפה ובאילו תנאים .. מורכבות זו של התלבטות משאירה לא פעם את ההורים בתחושה שהאחריות שמושמת עליהם גדולה מידי ואין להם את הכלים לקבל את ההחלטה .התגובה שעלולה להוצר היא המנעות מההחלטה ומהניתוח שלעיתים, גם אם אינו מציל חיים ,יכול לשפר את איכות חייו של הילד. השלב הזה בו ההורים מקבלים את ההחלטה לאחר המלצת הרופא , הוא השלב הקובע בהכנת הילד לניתוח . במידה וההורים שלמים עם החלטתם , הם מסוגלים להעביר אל ילדם את הצורך בניתוח , בצורה בטוחה ושלמה . הילד למרות גילו  מסוגל לקלוט את המסר הלא מילולי  של הוריו ,ולחוש רגוע יותר . אך כיצד ניתן לחוש שלמים ובטוחים בהחלטה ?  ישנם שני גורמים היכולים לסייע ברכישת  הביטחון בהחלטה והם אמון ומידע . האמון ברופא המנתח שבידיו ההורים מפקידים את ילדם  ומידע על התהליך .אמון ברופא המנתח מתחיל להתפתח קודם המפגש "הגורלי" בו מחליטים על הניתוח ,באמצעות מידע שההורים מקבלים  ממקורות מידע שונים .במהלך המפגשים הבאים רצוי שתתפתח מערכת יחסים הבנויה על אמון הדדי בין הרופא לילד ובין הרופא להוריו של הילד . המידע על התהליך מתקבל ברובו מהמנתח , כמובן , ובשלב של רכישת המידע על ההורים לשאול את כל השאלות המפריעות להם ולהתעקש לקבל תשובה מספקת בשפה מובנת . אין שאלות טובות יותר או פחות אין שאלות חשובות יותר או פחות . כל שאלה מטרידה -היא טובה וחשובה !! .ניתן גם לרכוש מידע נוסף ממקורת אחרים כגון האינטרנט וניתן גם לקבל לחוות דעת נוספת .

 

הכנת הילד :

 הכנת הילד לניתוח תלויה במספר גורמים ובהם גילו של הילד ,יכולת התפיסה שלו ואישיותו . ההורים יודעים לרוב מיהו ילדם ומסוגלים להתאים לו את רמת הידע  שאליה יחשף . ככלל כדאי להכין את הילד לניתוח ולא "להפתיע" אותו ביום הניתוח .